"קראנו לו סבא"

קראנו לו סבא.

כדור עדין בלה מזוקן המחזיק בקצותיו בכוחות אחרונים.

בשבילי, תמיד היה מציג שלמות שברירית שעוד רגע תעלם.

מילדות היה זה מפגש שנתי שריגש אותי .

בדמיוני ראיתי אותו כרגעיו האחרונים לפני הפצת קול קורא

אל העולם שישאר אחריו.

כמו מצפה לנשיפת משב הרוח הקל שתעביר את פרקי חייו,

כי כבר לא עומדים לו כוחותיו לשמור על שלמותו.

אהבתי לנשוף בכדור הסבא ,

האמנתי שכך אפיץ סודותיו דרך זרעי המחר.