פוסט ה- 200

קולי ה-200

כשכתבתי את הפוסט הראשון , היה לי רעיון.

היה בי תום ,

התלהבות של יצירה,

חלום !

כעת, אחרי 200 מקולותי הרשומים בתמונה טובה יותר, טובה פחות..

אני מודה, שכבר שבויה במקסם , חוסר הידיעה.

שוזרת קולי היוצא ממעמקי, בתמונה שלרוב אינה ברורה דייה.

רוקמת מילים בין אור וחושך הנתפסים בהרף עין של צליפת המצלמה.

מדברת עם עצמי על עצמי דרך תמונה הנודדת בטלטלות חיי.

כשהתחלתי לא ידעתי לאן יוביל המסע הזה.

גם כיום איני יודעת..

בסופו של כל קול, אני מופתעת , לא ידעתי לאן תיקחני התמונה.

במהלך 200 פעימות ליבי למדתי באמצעותכם, קהל שותפותי ושותפי, אני גדלה !

מתרגשת, ומודה על השותפות עמכם !

תודה !!