"נתנה תוקף - קדושת היום".
יום כיפור, מנסה לתפוס בציציות ראשו.
"לפני מלחמת יום כיפור הייתי אדישה , שוות נפש אליך.
היית יום אפרורי בלתי משמעותי, סתם עוד יום.
אחרי המלחמה ,
היית מושא לזעם, חשבון נוקב ביני לאלוהים.
רציתי לסלוח באמצעותך, אבל לא יכולתי להבין תכליתך.
בחלוף העשורים ,
רציתי להשלים, למצוא שלווה, לסגור מעגלים,
להביט נחושה בגובה עיניך, להחליף את העוולה בכפרה,
רציתי לקבל ולהתקבל" .
בליל כיפור השנה הבנתי, שגם עם "נתנה תוקף" איני יכולה.
כמדי שנה , הזעם , העצב, חוסר התכלית, חסרון הלב ,
מותירים אותי ריקה, כאובה, לא מאמינה .
כל כך רוצה לשחרר, איני יכולה.
16/9/21
Comments