היא ישבה על כסא בדוכן הירקות.
מבטה בוהה באי שם.
בידה קופסה לאיסוף התמורה.
ילדה קטנה,
אולי בת שלוש ואולי ללא גיל.
נדרשת לעזור בפרנסת המשפחה .
הביטה בי בעוברי,
מבטה קפוא בלי שביב חיוך.
היתה כניראת שאינה רואה .
כמו שכחה ילדות מהי,
ואולי לא תדע לעולם.
היא ישבה בדוכן הפרנסה
בוהה במחר נטול התקווה
מנחשת שרק לזה נועדה.
Comments