בשקיעה
היה זה רגע אחרון, דמדומים,
אחריתו של יום, שהולך ונמוג ברחשי הגלים .
זהו הים המקבל בזרועות אוהבים
את קרני אסופת המעשים.
יום נסגר לקראת יום שיפתח.
ובתווך הזמן שעובר,
הזדמנות מנצנצת מהיום השוקע,
כי אסופת מעשי, תוליד מחר,
אור חזק עם סיפור חדש.
top of page
bottom of page
Comments