בכפר קטן אי שם,
היא נשאה עיניה לשמים ביקשה לבריאות ילדתה.
ילדתה נשאה את דוק עצבותה וקשתה נשימתה.
הן נשאו בגאון את תלבושתן להבליט יחודן.
חיפשתי רמזים לאושרן.
סבתא הביטה מעלה האירו פניה,
נכדתה לחשה אויר,אויר
ושתיהן לחשו יחדיו "מה שנגזר הוא מה שנכתב".
בכפר קטן אי שם
Comments