בין הערבים

זכרון בין הערבים

אי שם בשנות החמישים..

עוד רגע כבר יחשיך . הולכת לאיטי במגפים שחורות, חוצה שלוליות בקפיצות של ילדות . בדרך ל"חדר " של אבא ואמא. מדרכות האספלט כבר משחירות עוד רגע יחשיך.

ובחדר הזעיר חשוך בפנים ועוד רגע חושך בחוץ. אמא בלול, אבא בקופרטיב . יושבת על המדרגה האחת במרפסת הזעירה ממתינה לחשכה או לאמא, מי יבוא קודם ?

מביטה בקרן אחרונה ומבקשת, השארי איתי רק עוד קצת..