אור אחרון
פיסת האור במרחק היתה שאיפתי.
מיהרתי להרחיב צעדי,
לתפוס את הרגע בצלליתו,
בטרם יעטף בשתיקה רועמת.
ביקשתי לתפוס את האור בקרניו.
קראתי לו לעצור, לשאת אותי על גבו .
הרחבתי צעדי והוא כמו צחק לי,שהרי כבר ידעתי,
בצעדים לא ניתן לי להתגבר על מרחקים.
נותרתי בוהה, במרחבים סמויים של אור אחרון.
Comments